שַׁבַּתָּא

שַׁבְּתָא, שַׁבַּתָּא, שוּבְּתָאch. sam( שַׁבָּת f. (b. h.; preced.) day of rest, Sabbath), 1) Sabbath. Targ. Ex. 16:25, sq. Targ. Y. ib. 23 שֵׁבָּא שַׁבַּת קודשא (O. שְׁבָתָא שְׂבַת ק׳, ed. Berl. שַׁבָּא שְׁבָתָא ק׳, v. next w.). Targ. Is. 58:13; a. fr.Ber.28a גדרוש מר חדא ש׳וכ׳ shall one (of them) preach one Sabbath, and the other the next Sabbath (alternately)? There will be jealousy. Sabb.119a דיזיף ש׳, v. יְזַף. 118a, a. fr. מעלי ש׳, v. מֵעֲלָא. Gitt.38b דקבעי … בש׳וכ׳ who have their meals on the Sabbath during lecturing hours. Y.Ber.II, 5b bot. חזיא … בשו׳וכ׳ saw mourners on the Sabbath, and saluted them; a. fr.Pl. שַׁבְּתַיָּא, שַׁבְּתֵי. Targ. Hos. 2:13 שַׁבְּתָהָא (ed. Wil. שַׁבַּתָּ׳).Ber. l. c. לדרוש … תלתא ש׳וכ׳ let R. G. lecture three Sabbaths in succession, and R. El. b. Az. every fourth Sabbath. Snh.67b כל מעלי ש׳ (some ed. sing.) every Sabbath eve; a. e. 2) week. Targ. Esth. 2:9; a. e.Gen. R. s. 11 חד בש׳ the first day of the week; a. e.